יום שלישי, 4 בינואר 2011

שלום, גם הזבל שלי בחיים. וזה קצת מלחיץ


שלום. שלום זו אחלה דרך להתחיל, כפי שכתב שותפי היקר. 
אז אכן, כפי שרשמנו, אנחנו אחרי גיל 25, בואכה גיל 30, ואנחנו מאותגרים. ונמאס לנו.

את אותו המקרה שבו עמית נתקע ללא כסף דקה ורבע לפני הטיסה לברלין חוויתי מספר פעמים על בשרי בשנים האחרונות, ללא כל סיבה ממשית. ומה שיותר גרוע - שעד לפני שלושה חודשים לא באמת עשיתי שומבדבר כדי לעצור את זה.

עם תום מערכת היחסים האחרונה שלי, שנגררה שנה וחצי מעבר למה שהייתה צריכה, הבנתי שזו הבעיה שלי: אני גורר. לא עוד. אז עברתי לתל אביב, נרשמתי ללימודים, שינסתי מותניים בעבודה, חזרתי להופיע, עבדתי, עבדתי עבדתי עבדתי. ובדרך מדי פעם גם ישנתי. ל-20 דקות בשלושה ימים. בסופו של דבר - חסכתי 500 שקלים. 

זו לא הדרך לחיות.

ואז עמית הציע את הבלוג הזה. זה התחיל משיחת מטבח סטנדרטית במהלכה עמית היה מוכן לקחת את הסכין המטונפת ששטפתי כדי לחתוך באמצעותה את הוורידים אם אכן הוא ייתקע ללא כסף לנסיעה. הרגעתי אותו ואמרתי לו שזו לא בעיה לחסוך. אנחנו נביס את הסטטיסטיקה. אנחנו נצליח ליצור את החיים שלנו בדמות שאנחנו רוצים, להיפטר מההרגלים המגונים שלנו ובעיקר - להיות מרוצים שהשגנו משהו

וכמובן, בהכירו את שנינו עמית ציין שזה לא ילך אם אנחנו מתחייבים רק לעצמנו שזה יקרה. אנחנו צריכים קהל. ובכל זאת, בתקווה, הבלוג הזה ישיג קהל. אולי אפילו יעורר איזשהו רב-שיח מעניין שיעזור לעוד צעירים כמותנו לחיות באופן שפוי יותר, בריא יותר, בעולם לא שפוי ולא בריא.

נכון לרגעים אלו, המטרה הראשונית שלי היא להפסיק לגרור דברים: להפסיק לגרור חובות, לקיים פגישות שאני חייב ולא רק כאלו שאני רוצה, להפסיק לעשן ועוד ועוד.

באותה הזדמנות, המטרה השנייה שלי היא להתחיל להיות בריא. לישון כמו בן אדם, לרדת קצת במשקל... והאם ציינתי כבר להפסיק לעשן?

במילים אחרות - Life is a drag - it doesn't have to drag me along. 

תאחלו לנו בהצלחה. בימים הקרובים נתחיל ברוויזיה כלכלית של החיים שלנו. אנחנו הולכים להיחשף כאן מכף רגל ועד חוב. ואנחנו מתחילים בזה כבר הערב - תופסים אוטובוס לבר, וחוזרים ברגל או בטרמפ עם חברים
מחר בבוקר, שנינו נקום בזמן כדי לתפוס אוטובוס ללימודים ולעבודה -  לא מוניות!

כפי שכתב עמיתאז אנחנו כאן בשביל שתקראו, תפנימו, תתנו עצות משלכם או תקחו עצות משלנו. קדימה, לא להתבייש. לקרוא ולהגיב.



3 תגובות:

  1. אז ככה, ע"מ להתחיל אתם צריכים לעשות בדיוק את מה ששנוא על כולנו; רשימת "המלאי העסקי" שלכם. הוי אומר: להעלות על דף את כל ההוצאות וההכנסות שלכם. לא לחסוך בכלום(!). ברגע שרואים, קוראים ומתמודדים ב-א-מ-ת עם הסכומים שהוצאתם והכנסתם, נכנסים בשלב הראשון לשוק ובשלב השני מצליחים להבין איפה אפשר להתחיל לחתוך וגם מה יכול להשאר, כמו-גם מעקב שוטף אחרי העו"ש והאשראי (ולא, האשראי הוא לא תחליף למזומן, הכל נחשב במאזן של סוף החודש). כל התהליך עבד בשבילי מצוין (במקרה שלי ההורים הם אלו שהכריחו אותי - אחרי תקופת משבר פיננסי לא קל) וכיום הצלחתי להפחית את ההוצאות שלי ב-60%. הכי חשוב שתזכרו - זה אמנם קצת מייאש בהתחלה, יהיו ה-מון רחמים עצמיים אבל קצת כוח רצון וסוף החודש כבר לא ייראה שחור כל כך). בהצלחה חמודים!

    השבמחק
  2. יא, יש פה אנשים מאוד חכמים שנותנים עצות.

    אתה כבר יודע מה אני הולכת להגיד לגבי אוכל, נראה לי:
    http://dadamo.com/

    השבמחק
  3. אחרי שני פוסטים, שביתם את ליבי...

    מזדהה, ועכשיו... גם רשום לעדכוניכם!


    חן לנגר.

    השבמחק